זה קרה באחד מימי שלישי של חודש תמוז השנה ה'תש"פ. במהלך ברית מרגשת במיוחד ברעננה. עמד מולי בחור צעיר והביט עליי בעניין רב. היה נראה שהוא רוצה לומר לי דבר מה.
בסיום הברית תוך כדי שאני אוסף את ערכת הברית מילה, הוא נעמד קרוב אלי מלא קומתו הגבוהה. מי שמכיר אותי יודע שאני עצמי גבוה אבל הרגשתי קטן לעומת הבחור הנעים שהחיוך לא מש מפניו.
דלתות חדרי הלידה נפתחו באחת. גלגלי המיטה מרעישים אך משמחים, לרגע נשמעו כמו שיר. זהו, ברוך ה', אמרתי לעצמי, נולד לנו בן למזל טוב. אשתי מותשת, אך מאושרת, אנחנו בדרך למחלקה.
רגע, אני חושב לעצמי, זה בן. נו.. אם לרגע חשבתי לנוח.. אז ממש לא. צריך להתחיל את ההפקה…
נקישות הכפית בספל הקפה באותו בוקר הצטרפו לצלצול הטלפון, הארומה הזאת בישרה, יש משהו מיוחד מעבר לקו. לגמתי, עניתי "הלו, שלום וברכה". "זה המוהל סילם?". "כן" עניתי. "נולד לנו בן בשעה טובה. זה בן אחרי 11 שנים, אני רוצה שמח במיוחד בבקשה. תביא את האורגניסט, הכנר. מאד חשוב לי שזו תהיה ברית מרגשת מאד."
ימים ספרים לפני ראש השנה שנת תשע"ו מספר הרב יוסף בלנרו מוהל מוסמך, התקשר אליי הרב ידידה מהאירגון החשוב ברית יוסף יצחק אשר בראשות הרב ירון עמית שליט"א ושאלה בפיו אם אני פנוי לברית בראש השנה בגרמניה ועניתי על אתר שכמובן לא אשאיר ילד יהודי ללא מילה ביום השמיני. כך סיבב המסובב שאגיע לעיר קרפלד … להמשיך לקרוא להתאמץ בשביל עוד ילד יהודי על אדמת גרמניה
ידיד נפשי המוהל המפורסם במקומותינו רבי אברהם סילם, היה נירגש כשקיבל לידו את ספר הביכורים שלי "השאלה התשובה העתונאי" עם הקדשה לבבית בכתב ידי על הכריכה. מעבר להיותו ידיד יקר, הרי שאחד מן הסיפורים המרגשים בספר הקודם שייכים לו "אברהם כפול שלוש" שם הסיפור, אך לא בו עסקינן.
המוהל רבי אברהם סילם ידוע ומפורסם במקומותינו. מוהל בן מוהל בשרשרת דורות של מוהלים, נושא חן בעיני כל רואיו, ומצוות המילה אהובה עליו כיין ישן נושן. רבי אברהם הופך כל ברית מילה, לשירה ולתהילה לריבון העולם, נוטל את המיקרופון בידו ומסלסל בקולו בבחינת כבד את ה' מגרונך.